נְגוֹיֶן טְרַאי מַחֲרֵשָׁה וּמַעְדֵּר   מַחֲרֵשָׁה וּמַעְדֵּר, זֶה הַכֹּל. שׁוּרָה שֶׁל חַרְצִיּוֹת וְסַחְלָבִים, מָקוֹם לִשְׁתֹּל בּוֹ קִטְנִיּוֹת: זֶה כָּל מַה שֶּׁנָּחוּץ לִי. חֲבֵרִים בָּאִים, צִפֳּרִים שָׁרוֹת, גַּלֵּי פְּרָחִים נָעִים: בָּרוּךְ הַבָּא! הַיָּרֵחַ הוֹלֵךְ אִתִּי כְּשֶׁאֲנִי מֵבִיא מַיִם לַתֵּה. פוּ-יִי הַזָּקֵן נִשְׁאַר טָהוֹר וּמְאֻשָּׁר, יֶן-צוּ נִשְׁאַר עָנִי – וְשָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ. יְזַמְזֵם לוֹ הָעוֹלָם, … המשך לקרוא חברים באים, ציפורים שרות, יזמזם לו העולם